גלול מטה לצפייה בפוסטים ישנים יותר ....... תגובה שלך, אפילו קצרה - תתקבל בברכה ותשמח אותי

יום שני, 29 ביוני 2015

תקל ראשון עם שוטרים – ודווקא בהולנד

 
בניין הפרלמנט בהאג
שני בבוקר, יום ראשון של עבודה השבוע וההולנדים ממלאים את הכבישים. מערכת הכבישים המצוינת של המדינה עמוסה לעייפה והתולעת המוכרת כול כל מנתיבי איילון מופיעה גם כאן על שלטי המידע התלויים מעל נתיבי הנסיעה, בעיקר בכניסה לערים הגדולות. הכניסה להאג מאוד מורכבת, מחלף רודף מחלף, יציאות תכופות וכניסות מהירות לכביש מהיר אחר, הכול מתרחש בתכיפות גדולה ובמהירות. צריך לעמוד על המשמר ולהיות זהיר וערני כדי לא לפספס ולהתברבר. בתוך העיר בקרבת בית הפרלמנט חסומים רחובות לרגל ביצוע תיקוני כביש. בלית ברירה אני בוחר לעצמי נתיב אחר וה – GPS נכנס לפאניקה. טוב, הוא לא יודע שרחובות חסומים, והוא מנסה כול הזמן להחזיר אותי לנקודה ממנה סטיתי מהמסלול. ברמקול המכשיר אני שומע את הגברת צועקת עלי (אני לא מחובר למערכת השמע ורק בנסיעה איטית בעיר אני שומע את הצעקות, למרות הקסדה). איכשהו הגעתי לבסוף, ומסתבר שבית הפרלמנט נמצא במתחם סגור ושני שוטרים גברתנים שומרים עליו. לא ניתן להגניב את ההארלי קרוב לבניין לתמונה משותפת.
בית הכנסת נמצא ברחוב צדדי המתחבר לשדרה ראשית. ה – GPS מוביל אותי בשדרה הראשית ועוצר אותי בדיוק במקום שבו הרחוב הצדדי מתחבר אליה. אין כניסה לצדדי, הוא חד סטרי. מרחוק אני לא רואה לא בית כנסת ולא סימן לבית כנסת. העמדתי את האופנוע בצד וצעדתי עד מס' 11 ואז גיליתי בדל של סימן יהודי – מגן דויד נחבא אל הכלים משמאל לגומחת הכניסה ומולו מימין הכתובת בעברית "ק'ק עדת ישורון". נראה כמו סתם דירה ברחוב, כמו שאר הדירות. הרחוב כאמור צדדי ושקט לחלוטין, אין בו בכלל תנועה. חזרתי לאופנוע ובמחשבתי אני שוקל האם כדאי להיכנס בחד סטרי ולהביא את האופנוע לקדמת בית הכנסת לצילום משותף. לבסוף נמנעתי מכך, המשכתי בשדרה וביצעתי ימינה, ימינה, ימינה והגעתי ליעד. שלושה צילומים, השתהות קלה לשאיפת אוויר, חבישת קסדה והכנות להמשך הרכיבה כשלפתע, כאילו משום מקום שני שוטרים בפק"ל מלא מתייצבים לידי ואחד מהם מבקש ממני דרכון. אני שואל למה, מה קרה, והוא בשלו – דרכון בבקשה. הצגתי את דרכוני למבקש, הוא העביר אותו לחברו ואז שאל אותי לפשר מעשי במקום.
בית הכנסת בהאג
סיפרתי לו את "סיפור הכיסוי" שלי (24 מדינות האיחוד האירופאי....), ועל פי החיוך הקטן שהופיע על שפתיו נראה היה לי שהוא קנה אותו. חברו במקביל אוחז בדרכוני ומשוחח במכשיר הקשר עם המפקדה. "אפשר לראות במצלמה את התמונות שצילמת כאן?" שואל הראשון. הראיתי לו וכדי להשתכנע לחלוטין הוא מבקש לראות תמונות נוספות של בתי כנסת שצילמתי במהלך המסע. זפזפתי לאחור במצלמה והראיתי לו את בית הכנסת בקופנהגן, זה שבו נרצח המאבטח דן אוזן לפני 4 חודשים. הוא הכיר את המקרה והשתומם לראות במצלמה את תמונות המאבטחים הדנים. חברו בינתיים ממשיך להחזיק בדרכוני ומשוחח עם הממונים. חששתי לרגע שהראשון עומד להורות לי למחוק את התמונות, אם כי בשלב זה עדיין לא הבנתי לאשורו על מה כול המהומה. ההולנדים ידועים כאנשים גבוהי קומה ומסתבר שלמשטרה לוקחים את הגבוהים שביניהם. כדי לשוחח עם השוטר פנים אל פנים אני נאלץ להרים את ראשי עד כדי מחוש קל בעורף, ואז בזווית העין אני קולט אישה העומדת על מרפסת ביתה בקומה השנייה וצופה במתרחש. השני חוזר ומוסר לי את דרכוני תוך שהוא מסנן שהכול בסדר ואני רשאי להמשיך. הראשון פונה אלי ומבשר לי על כך שהחליט שלא לתת לי דו"ח, שכן לדבריו בהולנד אסור לצלם יעדי טרור וגם אסור לצלם מאבטחים של יעדים אלה. ומאיין אני אמור לדעת על כך, אני שואל. ובכן, הוא משיב, ההנחה היא שאם אתה תושב הולנדי או תייר בהולנד – אתה אמור לדעת. אני מהנהן בראשי בהסכמה אם כי אני יודע שהוא יודע שמשהו כאן מסריח. נפרדנו לשלום תוך שהוא מאחל לי המשך מסע מוצלח. שני דברים אני רוצה להוסיף כאן: נראה לי שהאישה ההיא מהמרפסת הזעיקה את השוטרים לאחר שראתה אותי מצלם ודבר שני, איזה מזל שלא התפתיתי להיכנס בחד סטרי.
בית הפרלמנט בבריסל
זהו, סיימתי עם הולנד. מיד בצאתי מהאג נכנסתי לתחנת דלק. גם במונחים אירופאים היא נראתה לי גדולה ואכן יש בה 28 עמדות תדלוק, כולל 3 עמדות לתדלוק בגז. ריבוי עמדות התדלוק מאפשר לך להשאיר את המתודלק במקומו, להיכנס בנחת לחנות הרווחה, לשלם עבור הדלק, לתדלק את עצמך ואפילו לגשת לשירותים (חצי יורו כניסה) כאשר הרכב המתודלק שתופס כול הזמן עמדת תדלוק, אינו מהווה מטרד, יש מספיק עמדות תדלוק נוספות ותמיד חלק מהן פנויות. בהולנד, יחסית לשאר המדינות עד כה – מחיר הדלק הוא הגבוה ביותר ומגיע לכדי 1.76 יורו לליטר 95 אוקטן רגיל. יש אוקטן משופר שאף יקר יותר.

הולנד, לא לדאוג. אני אוהב אותך.

לבריסל שבבלגיה הגעתי לאחר שעברתי דרך רוטרדם ואנטוורפן. אין לי משהו רע להגיד על העיר פרט לעובדה שרעלות פנים נראות כאן למכביר. צילמתי את בית הפרלמנט ואת בית הכנסת הגדול (סגור) והמשכתי בדרכי לבית המלון.

היום 333 ק"מ. מחר בלי נדר לוקסמבורג וכניסה לצרפת. 



בית הכנסת הגדול בבריסל


מערכת כבישים מסועפת בכניסה להאג


אין כניסה להארלי לבניין הפרלמנט בהאג


בית הכנסת בהאג

28 עמדות תדלוק

חצי יורו דמי כניסה לשרותים

יום שני 29.6.2015

2 תגובות:

  1. נתן, תקשיב, כל ההמולה סביב הצילומים בטח מובנת לך. תחשוב על האישה שהזעיקה את השוטרים. מנקודת מבטה מופיע חוליגן עטוי עור שחור ומצלם יעד מועד לפורענות. אני מניח שלא אכפת לה שיתרומם בית הכנסת לקיבינימט, אבל אז יהיה בלגן ויסגרו את הרחוב - והיא תצטרך לסחוב ברגל את השקיות מהסופר!

    השבמחק
  2. אמנון, ברוך שובך ארצה, מקווה שנהנת ביוון. עור זה לא אני.

    השבמחק