 |
| טורבינות רוח באוסטריה |
אמש
כשהגעתי לבית המלון בווינה שאלתי את פקידת הקבלה האם ניתן למסור בגדים לכביסה.
אמרה שכן וביקשה שאמסור אותם מחר בבוקר מוקדם, רצוי בשש וחצי, שעה שבה מגיעות
הכובסות כך שעד שאצא מהמלון בסביבות תשע – הכביסה תהא מוכנה. ביקשתי למסור עוד
הערב כדי להימנע מהשכמה כל כך מוקדמת אבל היא סירבה בטענה שאין מי שיקבל את הבגדים
עכשיו. טענה אוסטרית טיפוסית אולם בליית ברירה הסכמתי לסידור (הכוונה שמסדרים
אותי). למחרת בשש וחצי התייצבתי בלובי שהיה מאויש על ידי אוסטרית אנטיפטית אחרת.
אישה מלאה, פני ירח, כבדת משקל וחמורת סבר, ישובה על כסאה מאחורי דלפק
הקבלה ולא זזה. בקושי מפנה ראשה כשפונים אליה. מיד לא סבלתי אותה. שאלתי אותה איפה
להניח את שתי שקיות הבגדים ואת מעיל הרכיבה (ממנו שלפתי מבעוד מועד את מגיניי
הכתפיים והמרפקים). "מה זה?" היא שואלת בחמיצות. "כביסה לכיבוס
ויבוש" אני עונה. "האם אתה עוזב היום את המלון?" שאלה. "כן,
וכמה שיותר מוקדם" עניתי. "אם כך אין אפשרות למסור כביסה, לא יספיקו
לכבס, ליבש ולגהץ עד מועד הצ'ק אאוט. או שאתה נשאר יום נוסף או שאתה לא
מוסר". הסברתי לה שעוד אמש סוכם שאמסור מוקדם והכביסה תכובס דבר ראשון על
הבוקר ושאני בכלל לא מבקש גיהוץ, רק כביסה ויבוש. שאלה אם הפרדתי לבנים וכהים.
עניתי בשלילה ואמרתי שניתן לכבס את הכול יחד, כולל את מעיל הרכיבה. "לא, את
מעיל הרכיבה הזה צריך לנקות ניקוי יבש, אי אפשר לכבס רגיל". הבנתי שבטוב לא
ילך עם היצור הזה. הנחתי את שתי החבילות ואת מעיל הרכיבה על הדלפק וצעקתי:
"את כל זה תכבסו בתוף אחד ותייבשו, לא צריך גיהוץ, לא צריך קיפול, ותודיעי לי
טלפונית מתי לבוא לקחת". השארתי אותה פעורת פה ופניתי לחדר האוכל לארוחת
בוקר. רבע שעה אחר כך, כשעברתי ליד דלפק הקבלה בדרכי לחדרי, לא ראיתי את השקיות.
בתשע ירדתי לברר מה קורה וראיתי מיד את שתי שקיות כשבתוכן בגדי הנקיים, מקופלים
וריחניים ומעיל הרכיבה מונח לידם. 38 יורו בלבד.
 |
| בנין הפרלמנט הסלובקי בבראטיסלבה |
מעונן
בחוץ ומטפטף. לבשתי את חליפת הסערה כאשר פניי לבראטיסלבה, בירת סלובקיה. בקטע הדרך
האחרון לפני מעבר הגבול, עדיין באוסטריה, נפרס לפני כמעט מאופק לאופק שדה ענק של
טורבינות רוח. עשרות רבות, מה עשרות – מאות, אולי אפילו אלפים של עמודי טורבינה
תלת להבית, כולן מסתובבות באותו כיוון ומפיקות מן הסתם חשמל. פה ושם גם כאלה שלא
מסתובבות, בטח נשבר להם והם מסרבים להשתתף בחגיגה.
כשהגעתי
לבראטיסלבה חציתי את הדנובה בדרכי לבית הפרלמנט. זו לי הפעם הרביעית שאני חוצה את
הנהר האדיר הזה שמקורו אי שם בהרי היער השחור בגרמניה והוא נשפך בסופו של דבר אל
הים השחור. בפעם הראשונה היה זה כשעברתי מבולגריה לרומניה. הפעם השנייה הייתה
בבודפשט והשלישית בווינה. בבראטיסלבה הייתה זו החצייה האחרונה במסע זה.
 |
| בית הכנסת בעיר מאלצקי. משמש היום למטרות חינוך ותרבות |
צילמתי
את בית הפרלמנט שסביבתו הייתה עמוסה תיירים וגם אנשי משטרה לרוב. שמעתי אומרים
שדייויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה מבקר בבניין. בית כנסת אין בעיר הזאת. היחידי
שקרוב לכאן (ואולי היחידי בכלל) נמצא צפונית לעיר במרחק של 38 ק"מ. בדרכי
לפראג סטיתי מהכביש המהיר לעיר מאלצקי שם מצאתי את בית הכנסת שנבנה ב – 1900,
כשהוא עומד יפה על תילו. באין עניין, הפך בית הכנסת לרכוש ציבורי והוא משמש עתה
למטרות חינוך ותרבות. נכנסתי פנימה ונוכחתי שאת חללו המקורי חילקו לשתי קומות ומה
שנותר הינה התקרה המקורית וקיר ארון הקודש.
רוצה
בהזדמנות זו לבקש את סליחתה של סלובקיה על שביליתי במחיצתה זמן קצר מאוד.
סה"כ 80 ק"מ
אבל זה מה שנדרש כדי לעמוד במשימה – בניין הפרלמנט ובית הכנסת.
היה
קר ומעונן היום וחליפת הסערה הייתה עלי לאורך כל הדרך. ב – 15 הדקות האחרונות
לרכיבה, בעודי נכנס אל פרברי פראג, זכיתי למנה הגונה של גשם. היום 423 ק"מ
ובסה"כ 3,521 עד כאן. עברתי את נקודת הרבע. מחר בלי נדר פראג וברלין.
 |
| טורבינות רוח במסדר |
 |
| מעבר הגבול בין אוסטריה לסלובקיה. פתוח חופשית |
 |
| הפרלמנט הסלובקי |
 |
| הדנובה בבראטיסלבה |
 |
| סיבוב פרסה בדנובה |
 |
| הטירה של בראטיסלבה |
 |
בית הכנסת במאלצקי. רצפת הקומה השניה כאן חוצה את החלל המקורי לשניים
התקרה ומקום ארון הקודש שמורים במקוריותם |
 |
| בית הכנסת במאלצקי |
 |
| בכניסה לפראג זה הענן שהוריד עלי מטובו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה