 |
| ככה זה היה כל היום. עננים, ערפילים ואף טיפה אחת של גשם |
בחדרי
במלון בבוקר, כל בוקר, דבר ראשון שאני עושה אפילו לפני השירותים, זה להסיט את
וילון החלון הצידה. מביט למעלה ומייחל לשמיים כחולים. הבוקר השמיים היו אפורים מה
שהעכיר את רוחי בעיקר לאור הרפתקת הגשם הרע מאתמול. בצאתי מהמלון הבחנתי שהעננות מכסה
את השמיים מאופק לאופק ואני כראוי לאדם אחראי הוצאתי את חליפת הסערה ולבשתי אותה.
זה היה נראה כמו יום חורפי לכל דבר עם פוטנציאל מבטיח ליום גשום. פני מועדות
להונגריה. ברומניה סיפור הדרך דומה מאוד לאתמול. דרך כפרית דו כיוונית צרה ומפותלת
כאשר לסירוגין היא מתחלפת בדרך מהירה הנבנית קטעים קטעים. תנועה כבדה של משאיות,
מאבק מתמשך לעקוף אותן, שיגרתי לגמרי. באחת הדרכים הכפריות האטה המשאית שנסעה לפני
ונעצרה. גם אני נעצרתי ומתוך סקרנות הצצתי קדימה וראיתי טור ארוך ארוך עומד ולא
זז. ממתין דקה ועוד דקה והעסק תקוע. בנתיב הנגדי לא מגיע שום רכב ואני מתחיל לתהות
מה קורה כאן בעצם. הרהבתי עוז ועקפתי את כל השיירה עד שהגעתי למשאית הראשונה
שנעצרה עקב מחסום רכבת מורד. מנוע המשאית כמו גם מנועי שאר הרכבים מדומם, וכשהבנתי
שמתפתחת כאן המתנה ארוכה השתחלתי בין המשאית הראשונה לבין המחסום וגם אני הדממתי.
המחסום עצמו, פאר היצירה והאלתור.
 |
| המחסום ושיירה אין סופית ממתינה לרכבת |
צינור מתכת חלוד, שזור כבלי פלדה וחוטי ברזל
לחיזוק, וכדי שיהיה ארוך מספיק הוסיפו לו מאריך צינור מי קולחין עשוי פי.וי.סי. ומנגנון
ההרמה? אני נותן לתמונה לדבר בעד עצמה. להערכתי נמשכה ההמתנה לפחות 10 דקות כשלפתע
נשמעה צפירה וקטר מיושן גורר שני קרונות נוסעים עוד יותר מיושנים, חלפו מול עיני
ונעלמו כלא היו. רומני קטן יצא מהבודקה (זה נראה לי כמו ביתו החוקי), הפעיל משהו
והמחסום התרומם מיד. נזכרתי באמרה הקלסית "אם זה עובד, אל תתקן". כמה
נכון. האפיזודה הזו העניקה לי כמה קילומטרים טובים של רכיבה חופשית בדרך ריקה.
לאחר
שלוש שעות של רכיבה הגעתי למעבר הגבול עם הונגריה. ככלל ניתן לאמור שזקיפי ביקורת
הגבולות הם אנשים חמורי סבר שאפילו ארנון גנני לא היה מצליח להוציא מהם חיוך.
מאופקים, חוסכים בדיבור, מבטם מזרה אימה והתנהלותם משדרת "אל תתחכם, כאן אני
הבוס, תתגמד, תציית וכדאי שתשתוק – פן יבולע לך". ואכן, צריך לראות כיצד
נוסעי המכוניות העוברות במעבר הגבול מבטלים עצמם בפני הפריץ, מזדרזים לפתוח את תא
המטען כשהם שפופים ומכווצים למינימום האפשרי, וכשניתן האישור ללא מילים שהכול בסדר
הם מודים לכל יכול במין תנועת ביטול עצמי כזאת ומזדרזים להפליג לפני שמישהו כאן
יתחרט.
 |
| מעבר הגבול להונגריה |
להפתעתי, זקיפי הגבול ההונגרים מתנהגים אחרת. למשל, כלפי. התבקשתי להעמיד
את האופנוע בצד ויצא אלי אחד מהם, הציץ בלוחית הרישוי וביקש דרכון ומסמכי האופנוע.
הוא יצא אלי, לא אני באתי אליו. הצביע על ספסל סמוך וביקש שאשב ואחכה. נכנס
לבודקה, עשה מה שעשה, יצא מהבודקה כשהוא פוסע לעברי ומחזיר לי את המסמכים. לא אני נקראתי לבוא אליו, הוא יצא ובא אלי. אמר שהכול בסדר ואיחל לי המשך נסיעה טובה
בעודו מחייך חיוך רחב. כמעט שחיבקתי אותו מרוב השתוממות.
אפיזודה
זו הייתה הסנונית הראשונה שהעידה על השוני בין הארצות בהן עברתי עד כה לבין
הונגריה. כאן הכול נקי, מבריק, מסודר, יותר אנשים דוברי אנגלית, מנומסים ונכונים
לעזור. הדרכים מצוינות, השילוט לעילא ולעילא, הנהגים אינם פרועים ובודפשט – מרהיבה
ביופייה. הגעתי לבניין הפרלמנט המרשים, צילמתי ככל שניתן היה מקרוב, וכדי להשיג
תמונה שלמה ובלתי מעוותת, חציתי את הנהר לגדה ממול כדי להימצא בעמדת צילום ראויה.
גם לבית הכנסת הגעתי ללא בעיה (ברוך אלוהי ה – GPS) ואף נכנסתי לתוכו. זהו
בית הכנסת הראשון שמצאתיו פתוח למבקרים (בתשלום). האמת, הייתי מעדיף שיהיה הפוך, יומיים
בהונגריה ויום אחד ברומניה, אבל זה לא מסתדר.
שכחתי
לצרף לפוסט הקודם את מפת המסלול והיא מצורפת לכאן.
היה
זה יום שכולו עננות, אף פיסת שמיים כחולה ואף טיפה אחת של גשם. ככה אני אוהב את
זה. 492 ק"מ.
מחר בלי נדר אני בזאגרב.
 |
| מנגנון הפעלת המחסום. הנדסת מכונות של המאה ה - 19 |
 |
| חסידה הונגריה |
 |
| בניין הפרלמנט ההונגרי |
 |
| במלוא תפארתו מהגדה השניה |
 |
| בית הכנסת המרכזי של בודפשט |
 |
| יום שני 15.6.2015 |
 |
| יום שלישי 16.6.2015 |
היי נתן,
השבמחקרציתי לשבח על כתיבה נהדרת ותמונות מדהימות!
כאחד שמתכנן טיול דומה לאירופה וכלקח מטיול דומה בארה"ב הייתי שמח אם תוכל להוסיף "דו"ח הוצאות" כדי שהקוראים בעתיד יוכלו לחשב את עלותו של טיול כזה.
אני יודע שלי זה יעזור מאוד ואני מניח שגם לקוראים נוספים.
המשך לרכב בזהירות ולעדכן כאן את המתרחש.
תודה!
נהנה לקרוא שאתה נהנה !
השבמחקכל הכבוד! רכב בזהירות!
אורי אבל