 |
| בית הפרלמנט הליטאי בוילנה |
הלילה ישנתי במלון פולני,
קרוב מאוד לליטא. בבוקר הסידור הוא כזה: אוכל ארוחת בוקר, מוציא מהחדר את הדברים
לאופנוע, מוריד את הכיסוי, מתקין את התיק על האופנוע, מתקין את ה – GPS ואומר
לו לאן מועדות פנינו, רוכס, קסדה, כפפות, מניע, מפליג.
הבוקר אמרתי ל – GPS שהיעד
הראשון שלנו להיום הוא בניין הפרלמנט של ליטא בווילנה. המכשיר מתחיל לטחון את
המסלול, מסיים ומודיע לי: 171
ק"מ, מגיעים ב – 13:02. קדימה, בוא נצא לדרך. נראה לי
מאוד מוזר קצב של 57
קמ"ש וחשבתי לעצמי שצפויה לי כנראה דרך מאוד איטית
אולי בשל תיקונים או בשל אופייה הכפרי. הייתי מוטרד יותר מהגשם ולא נתתי דעתי ברגע
זה על הקמ"ש הנמוך הצפוי. רכיבה של כמה ק"מ ספורים ואני מגיע לצומת.
המכשיר מורה שמאלה אבל הדרך חסומה וגם שלט מודיע שעקב עבודות אין מעבר בהמשך הדרך.
בליית ברירה אני ממשיך ישר, בדיוק כפי שעושים שאר הרכבים המקומיים, הם כנראה
יודעים מה צריך לעשות. המכשיר מתחיל לכעוס עלי ומצווה ביצוע פרסה. אני מתעלם והוא
בשלו. פרסה, פרסה, צריך לחזור לצומת. טוב, הוא לא יודע שחסמו את הדרך, איך ידע? זה
GPS עם מפות מותקנות, זה לא Waze. אני ממשיך
להתעלם והוא נכנע. מורה לי להמשיך קדימה אבל שינה את מועד ההגעה ל – 13:30. התיקונים
בכביש כבר עולים לי חצי שעה נוספת. בשלב מסוים המכשיר מצווה שמאלה בכיוון כללי
לעבר הכביש המקורי ואכן בסופו של דבר התחברנו אליו בנקודה שבה משמאלי ראיתי שהדרך
חסומה עבור התנועה הנגדית עם שלט הסברה זהה.
 |
| בית הכנסת בוילנה |
נכנס לליטא. בנקודת המעבר שלט
המודיע על כך ומבנים מוזנחים מהתקופה שבה היו עוצרים את הרכבים ומבצעים ביקורת
מעבר גבול מסודרת. השמים מעוננים וכל הזמן יורד גשם. לא מטחים אבל בעוצמה מספקת
המכסה תדיר את מגן הרוח בטיפות מים כמו גם את משקף הקסדה. אין לי טענות, אני מכוסה
ומוגן כראוי ולא נרטב, ואפילו גם לא קר היום. הכביש הכפרי בסדר גמור ואני מתקדם
בקצב מניח את הדעת. מידי פעם, כשאני מביט במכשיר על שעת ההגעה הצפויה, אני עדיין
לא מבין. למה כל כך מאוחר? איזה עיכוב עוד צפוי לי בהמשך? ואז לפתע נפל האסימון.
הבדל השעות. בליטא השעה מאוחרת יותר בשעה מאשר בפולניה והמכשיר יודע על כך ומצביע
על שעת ההגעה המקומית. עכשיו זה מסתדר לי, 171 ק"מ בשעתיים
זה בסדר. נרגעתי.
ליטא, כמו פולין, וכנראה כמו
שאר הארצות הבלטיות, היא מדינה שטוחה, הרבה יערות, הרבה שדות מעובדים, בעיקר ירוק
בעיניים. שום דבר שלא ראיתי עד עכשיו. הכניסה לווילנה קלה יחסית ואת בית הפרלמנט
מצאתי מיד. הכול מסביב נראה שומם ונעול, כאילו יום שבתון היום, לך תדע. לא היה כאן
אף אחד שימנע ממני להחנות את האופנוע על המדרכה, בחזית הבניין. גם את בית הכנסת
מצאתי בקלות אם כי התנועה אליו הייתה מורכבת יותר בהיותה בחלק הישן של העיר וברובה
על כבישי אבנים עתיקות משולבות במצב רע מאוד. גם כאן החניתי את האופנוע הפוטוגני
שלי על המדרכה ולחצתי על הכפתור המתאים במצלמה.
 |
| תיקון תופעת הגמל כפול הדבשת |
זהו, השלמתי את המשימה היומית
ואני בדרכי למלון הנמצא כבר בלטבייה. עניין של 230 ק"מ. ליטא
תצטרך לסלוח לי על כך שאינני ישן בתחומה. חלקה הראשון של הדרך על כביש מהיר. שני
נתיבים לכל כיוון עם גדר הפרדה. כאן ראיתי לראשונה איך מתקנים את תופעת הגמל כפול
הדבשת עליה הצבעתי בפוסט הקודם. מגלחים רק את שני החלקים ששקעו וממלאים מחדש. את
החלק המרכזי משאירים כפי שהוא והכביש חוזר להיות ישר לחלוטין. הם יודעים לחסוך
הליטאים האלה, עובדה, גם לא מדליקים אורות אפילו בימי גשם.
כאמור, גשם יורד כמעט כל
הזמן, אבל דרדאלה כזה, לא כבד. בהמשך הדרך בהיותי עדיין על הכביש המהיר ראיתי
משמאלי ומלפנים במרחק ניכר ענן אחד שחור משחור, ורואים שהוא ממטיר גשם רציני,
רואים את מסך הגשם האפור שמחבר את הענן לאדמה. רואים. כשאני מביט על הדרך לפנים
אני רואה שבכיוון כללי היא מתעקלת ימינה ובכיוון הזה העננים בהירים מאוד ולא יורד
גשם. זה מרגיע אותי אם כי אני יודע כבר מניסיוני שהענן עשוי לפעמים להיות זריז
כשבא לו והדרך עשויה לשנות כיוון, כשבא לה. וזה קרה, הענן הממטיר והדרך נפגשו, וזה
היה עוצמתי, אם כי למשך זמן קצר שלא עלה על 10 דקות.
חציתי את מעבר הגבול בין ליטא
ללטבייה. גם כאן חוץ משלט – שממה.
415 ק"מ היום. מחר בלי נדר אני עובר דרך
ריגה, בירת לטבייה ומגיע גם לטאלין, בירה אסטוניה.
 |
היום יום חג בלטביה. חוגגים את היום הארוך בשנה.
התמונה צולמה מחלון חדרי במלון בשעה 22:15 |
 |
| הכניסה לליטא |
 |
| הכניסה ללטביה |
 |
| וילנה |
יפה הדרך תמשיך להנות דרך צלחה.
השבמחק