אתמול קבלתי אישור סופי מחברת רוזנפלד ספנות. האוניה מפליגה מנמל חיפה ביום ג' 9 יוני. העלייה בשעה 14:30. כחיפאי זכורים לי היטב מראות ילדות של נמל חיפה. גרנו ב"דרך העצמאות" (אז "רחוב המלכים") 55, קומה רביעית. חזית הדירה הייתה מופנית לרחוב הראשי ולכרמל אבל במטבח היה חלון צפוני מופנה לעבר הנמל. הייתי מקרב כסא לחלון, נעמד עליו ומבלה שעות ארוכות בצפייה אל הנמל ואל המתרחש בו. בעודי מוקסם ממראה האוניות החולפות, מפעולת העגורנים, מקולות הצופרים ולעיתים גם מהריחות שהגיעו ממנו - אמרתי לא אחת לעצמי שכשאגדל ארצה להיות רב חובל, או לפחות ימאי, ואם לא זה ולא זה אז לפחות להפליג באוניה למרחקים כנוסע.
 |
| איברהים-אל-אוול (ק 38) |
אני זוכר היטב את היום שבו נגררה אל תוך הנמל המשחתת המצרית איברהים-אל-אוול שנכנעה לכוחות חיל הים במלחמת סיני וברבות הימים, משהוכנסה לשימוש, הוסב שמה לאח"י חיפה (ק 38). זכורים לי גם ביקורי אוניות הצי השישי כאשר מאות מלחים אמריקאים היו פושטים על חיפה (בעיקר על העיר התחתית) ומשרים בה אווירה של חו"ל ושל מסתורין לא מוכר, מה שרק הגביר את הכמיהה לפרוש כנפיים.
מכל זה לא יצא כלום. לא רב חובל, לא ימאי ואפילו לא הפלגה אחת רצינית באוניית נוסעים. והינה, בעוד כמה ימים אני אמור לעלות על אוניית סוחר, בנמל חיפה, עם האופנוע שלי, להפלגה בת שלושה ימים ליוון. מיני הגשמה של חלום ילדות. התרגשות גדולה וציפייה דרוכה לחווייה אחרת.
מטבע הדברים מסע רכוב כזה דורש תכנון מדוקדק והכנות רבות. שעות רבות ביליתי אל מול מסך המחשב שקוע בתוך מפות גוגל, כדי לאתר במדויק את אתרי הביקור בכל עיר בירה (בניין הפרלמנט ובית הכנסת המרכזי) ולבסוף למצוא את מסלול הרכיבה המיטבי שמקשר את כולם. גם בתי מלון אופציונאליים אותרו לאורך הדרך ואפילו סוכנויות הארלי דווידסון למקרה של תקלה טכנית.
את האופנוע הכנסתי לטיפול 33,000 אצל איתן. הוחלף צמיג קדמי (איתן טוען שהאחורי בסדר), הברקסים בסדר והאופנוע נראה תקין לחלוטין. בשבת הקרובה אני לוקח אותו לסיבוב בדיקה קטן של 200 ק"מ, בשביל השקט הנפשי.
בעיני, הבעיה העיקרית במסע שכזה הינה בעיית הניווט במחוזות לא מוכרים, בעיקר כשמדובר בניווט תוך כדי רכיבה. מקווה שמכשיר GPS יקל עלי. קניתי והתקנתי על האופנוע מכשיר ניווט לוויני Garmin Zumo 660 שמותקנות בו מפות אירופה. הכנסתי לזיכרון בעוד מועד את כתובות כל היעדים דרכם אני אמור לעבור וכגיבוי הכנתי מפות מודפסות של כל קטעי המסלול. מה שבטוח בטוח.
בהשוואה לרכב, באופנוע נפח האיחסון מצומצם וצריך לדעת להסתפק במה שבאמת הכרחי וחיוני. בשני ארגזי האחסון המחוברים לאופנוע מימין ומשמאל, ימצאו כל הפריטים שקשורים לאופנוע עצמו או כאלה שבקלות ניתן לשלוף אותם בשעת עצירה בדרך: מעיל רכיבה קיצי (או חורפי), חליפת סערה, ערדלי גשם, ערכת כלי עבודה, פנס, כפפות רכיבה קיציות (או חורפיות), שרשרת נעילה ומנעול, רצועות עיגון למעבורות, קצף פנצ'ר, כיסוי כללי לאופנוע. לעצמי אני לוקח תיק מטלטל שיוסר מהאופנוע בלילה ויותקן עליו ביום, בשעת הרכיבה. בתיק יהיו בגדים לשבעה ימים (טישירטס, לבנים, גרביים), זוג שני של מכנסי ג'ינס, מכנסיים קצרים, סווטשירט וסנדלים וגם ערב רב של מכשירים אלקטרוניים על שלל אביזריהם (מחשב, מצלמה, סלולרי, מכשיר ניווט ומפצל רב שקע), תיק כלי רחצה, מסמכים. איתי כל הזמן קסדה, מעיל רכיבה ממוגן, מכנסי ג'ינס, כפפות ונעלי רכיבה, ספרון תהילים וקמע על הצוואר (מתנה של נילי).
