הלך הטאייר (הצמיג)

אתמול, לקראת סיום הרכיבה, נכנסתי לתחנת דלק, תדלקתי את האופנוע וגם את עצמי פינקתי בשתייה ומשהו קטן לאכול. בעודי יושב על ספסל סמוך לאופנוע, משיב רוחי לאחר רכיבה ארוכה של 557 ק"מ ביום חם מאוד, העברתי בהיסח הדעת וללא כוונה מיוחדת, מבט על חלקו האחורי של האופנוע ומיד חשכו עיני. ראיתי בליטה מאוד לא סימפטית בצמיג האחורי וכניגשתי לבדוק הסתבר לי שהצמיג מתחיל להתפרק. הסוליה קרועה ומתרוממת ומתחתיה רואים את השכבות המשוריינות של הצמיג, משהו במבנה של רשת, דמוי בד גס. המלון המיועד היה קרוב ורכבתי בדחילו וברחימו עד אליו. חשתי הקלה מסוימת ונחמה פורתא לאור העובדה שלפחות לא נתקעתי על הכביש המהיר.

לפני שנים אחדות כשהייתי ברכיבה קבוצתית, נתקעתי באילת עם פנצ'ר בגלגל הקדמי עם ההארלי הקודם שלי. הגעתי לפנצ'ר מאכר מקומי באילת שסירב בכול תוקף להתעסק עם פרוק הגלגל כדי לתקן את הפנימית (זה לא היה טיובלס). "אני עם אופנועים לא מתעסק בכלל ובפרט לא עם הארלי" כך טען בעל הפאנצ'ריה. הפנה אותי למוסך סמוך שיפרקו אצלו את הגלגל ואז הוא מוכן לתקן את התקר. מאז ומעוד כמה חיזוקים שקיבלתי מכאן ומשם, אני חי בדעה מאוד ברורה שהחלפת צמיג בהארלי, בעיקר כשמדובר בצמיג אחורי, צריכה להיעשות בידי מומחה לדבר, כלומר בנציגות רשמית של הארלי.

דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי לחדר במלון היה לברר באתר של הארלי האם יש דילר בעיר (Girona). נאדה, אין. הדילר הקרוב ביותר נמצא מעבר לגבול, בצרפת, וגם הוא לא יוכל לעזור לי כי סגור אצלו בימי שני. בלית ברירה הלכתי אחורה, כלומר חיפשתי דילר בברצלונה, העיר על פניה חלפתי לפני 120 ק"מ. יש שם שניים. רשמתי מספרי טלפון וירדתי לקבלה כדי לשאול האם יש פאנצ'ריה בעיר, והיכן. קיוויתי שאולי הם יוכלו לעזור בכך שיתייעצו טלפונית עם המומחים של הארלי בברצלונה כיצד מפרקים ומרכיבים גלגל אחורי או שלפחות יעניקו לצמיג עזרה ראשונה בהדבקה כדי שאוכל להגיע לברצלונה איכשהו.

הברמן החביב במלון המליץ על פאנצ'ריה ידועה. עליתי לחדר מתוך חשש כבד שיום המחרת הופך להיות יום של סיוט ולזמן מבוזבז שאין לי אותו. אני חייב להגיע לנמל אנקונה באיטליה (אחרי הביקור ברומא) עד יום חמישי בצהרים, ולפני עוד קרוב ל – 1,700 ק"מ רכיבה עד לשם. הימים הקרובים ימשיכו להיות חמים ואני עצמי כבר די מותש מהרכיבה, כך שהפסד של יום יעמיד בספק את הצלחת הביצוע. כאלטרנטיבה למקרה כזה בחרתי לעלות על מעבורת בברצלונה שתביא אותי תוך יממה לנמל של רומא. שינה טובה בלילה כבר לא הייתה לי, למרות העייפות.

ארוחת בוקר מוקדמת ואני מגיע לפאנצ'ריה בשבע וחצי. פותחים בשמונה. מחנה את האופנוע בחניה ומתמרן אותו הלוך/חזור למצב שבו רואים מאחור את ההתקלפות. חושב לעצמי, איזה מזל היה אתמול שדווקא החלק הקרוע בצמיג היה גלוי לעין ואיך זה שדווקא אז חלף מבטי על צמיג. נזכר במקרה דומה בו הפניתי תשומת ליבו של אמנון לתופעה דומה בצמיג האחורי שלו.

התחילו לפתוח בשמונה. אף אחד לא מבין אנגלית ויש אחד שלא מבין ספרדית. אמרו שאמתין, צריך להגיע המנהל שיוכל לעזור. משהגיע, ראה את הצמיג, אמר קפוטו, התכופף כדי לרשום את סוג הצמיג, אמר מומנטו, חזר אלי אחרי עשרה והצהיר חגיגית שיש לו במלאי צמיג כזה אבל לא מישליין, רק מצלר. אמר 200 יורו קומפלטו ושאחכה עד שיגמרו עבודה על אופנוע BMW שעמד שם על ליפט. המום וספקן – ככה הרגשתי. השתמשתי בכל השפות הידועות לי (כולל יידיש) כדי לברר שאכן הם יודעים לעשות את העבודה. לכשהבין, ענה "נו פרובלמה" והלך לעיסוקיו.

כשהיגיע תורי התבקשתי להכניס את האופנוע למחלקת האופנועים. שם קיבל את פני בחור צעיר וחייכני שניגש מיד לעבודה. ראיתי מיד שהוא בעניינים. מהרגע הראשון ידע מה צריך לעשות. לא חיפש פה חיפש שם, אולי להתחיל מכאן, אולי משם. שלב אחרי שלב, במיומנות רבה הותרו הברגים, הוסרו החלקים ובמהרה היה הגלגל על מתקן הסרת הצמיג. צמיג חדש על הג'אנט, איזון ותוך חצי שעה הסתיים הסיפור תוך שהבחור מקפיד לסגור את הברגים עם מפתח מומנט, מחזיר את מנגנון מתיחת הרצועה למצבו המקורי, מנגב פה ושם, ואני לרווחתי נוכח שאף בורג לא נותר בילתי מורכב.

200 יורו במשרד, 20 יורו טיפ לבחור החייכני והמיומן ואני יוצא לי למלאכת יומי, מופתע לטובה כיצד נפתרה הבעיה בקלות יחסית ובניגוד למצופה.

היום 356 ק"מ בלבד (היה חם ואני עייף מליל נדודי שינה). מחר בלי נדר ממשיך בדרכי לרומא.

יום שני 6.7.2015