יום ארוך, יום מדהים

יום חמישי 2.7.2015

אמש, לאחר שסיימתי לכתוב ולהפיץ את הפוסט, עליתי על משכבי בחשש מסוים. תכננתי יום רכיבה ארוך, ממלון למלון, ואם מזג האוויר יהיה זהה ליום אתמול, צפויה לי רכיבה לא קלה. קולות רעמים עזים העירו אותי בסביבות שלוש לפנות בוקר וגשם ניתך על גג בית המלון הדיר שינה ממני למשך דקות ארוכות. ניסיתי לנתח את המשמעות של תופעה בלתי צפויה זו, אבל העייפות הכריעה אותי וישנתי רצוף עד הבוקר.

בארוחת הבוקר שאלתי את פקידת הקבלה (שהיא גם המלצרית ואני חושד בה שהיא גם הטבחית) לפשר התופעה הלילית והאם המשמעות היא שגל החום נשבר. היא דחתה בתוקף את דברי ואמרה שזה לגמרי נורמאלי וכי תוך שעה, מקסימום שעתיים, יתבהרו השמיים והטמפרטורה תנסוק לערכים של אתמול. ביודעה לאן מועדות פני, הוסיפה הנשמה הטובה ששמעה הבוקר ברדיו על טמפרטורות מטורפות של 44 צלסיוס בספרד.

בצאתי היו הרחובות רטובים, כיסוי האופנוע ספוג מים והשמים מעוננים, אבל היה ריח טוב באוויר, ריח של רעננות אחרי גשם, אלוהים שטף את העולם. הרמתי רגל והפלגתי, תחילה בדרך כפרית מקסימה שהובילה אותי אל הדרך המהירה. היה נעים, האוויר צלול, לא קר, לא חם, תנועה דלילה – אחלה. ככול שנוקפות השעות ותנאי הסביבה אינם משתנים, אני נזכר בנשמה הטובה ובנבואותיה ומתמוגג להיווכח בטעותה. בסמוך לעיר בורדו התנועה כבדה ואיטית וככל שאני מדרים הולכים ומתגלים באופק שלפני הרי הפירנאים. ספרד מתקרבת. ימים ארוכים לא רכבתי בנוף הררי (מאז סלובניה כמדומני) והחידוש ממש מרענן. כביש הררי מהיר, עשוי כהלכה. פיתולים של עליות וירידות, גשרים, מנהרות (3,416 מ' הארוכה ביותר) ומעל הכול נוף הררי משגע ובמזג אוויר אידיאלי. כאן ועכשיו נמצאת התשובה לשאלה הנצחית – למה אני רוכב על אופנוע, למה אני הארליסט. עכשיו כולם יודעים.

לאחר חציית הפירנאים משתנה הנוף והופך להיות צחיח משהו, יבשתי. הטמפרטורה אומנם עולה אבל בהחלט לא מתקרבת לערכי הנבואה השחורה של הנשמה הטובה. בהגיעי למלון הסלולרי שלי הראה 30 צלסיוס.

3 פעמים תדלקתי היום. אכן יום ארוך אבל לא קשה. מאחל לעצמי ימים דומים בהמשך.

687 ק"מ היום. מחר בלי נדר אני נכנס לליסבון שבפורטוגל.

הפירינאים (1)

הפירינאים (2)

הפירינאים (3)

מכחולו של בורא עולם

בספרד חזר הלוואנט