 |
| יום ראשון 5.7.2015 |
הבוקר החלטתי לעשות מעשה שמזה
זמן רב אני חושב עליו. בדרך כלל הרכיבה כאן מתנהלת במהירויות גבוהות, כשהדרך והחוק
מאפשרים זאת. 120 – 130 הינה מהירות שבה אני בדרך כלל רוכב, בעיקר כשאני צריך
לבלוע קילומטראז' שאין בו שום עניין פרט מאשר לעבור מנקודה לנקודה. למהירויות האלה
יש מחיר של צריכת דלק גבוהה וגם השפעה על מצבי הגופני. רציתי לראות מה קורה אם אני
מגביל את עצמי ל – 100
קמ"ש ובודק מתדלוק לתדלוק מה הייתה צריכת הדלק. יצאתי
מתחנת הדלק ובהתאם להחלטה, לא עברתי את ה – 100. זה הרגיש מוזר לאללה, הרגשה של
זחילה וזלזול בהארלי. האופנוע מבקש עוד מצערת ואני לא נותן. שיבקש כמה שהוא רוצה,
שיעקפו אותי רוכבים ונהגים במכוניות עם מבט שואל כמה שהם רוצים. אני את ה – 100 לא
עובר. לאט לאט אני מתחיל להתרגל וזה גם מרגיש מצוין. הרכיבה מאוד רגועה, לא
מאומצת, שרירי העורף כמעט שאינם מתכווצים, אני פחות עושה תרגילי שחרור של הצוואר,
הידיים, הכתפיים, הישבן והרגלים וכשאני נעצר למנוחה אני מרגיש פחות תפוס, פחות
נוקשה. וצריכת הדלק? בדיוק 14.5
ליטר ל-290 ק"מ, דהיינו 20 ק"מ לליטר במקום
15 – 16 בממוצע עד כה. רווח נקי מכול הבחינות. נקודה חשובה למחשבה בהמשך הרכיבה
הזו וברכיבות עתידיות.
סרגוסה היא העיר החשובה
הראשונה שחלפתי על פניה. חשובה כי היא נמצאת בדיוק באמצע הדרך בין מדריד לברצלונה.
צא ממנה מערבה ואחרי 300
ק"מ תגיע למדריד. צא ממנה מזרחה ואחרי 300 ק"מ תגיע
לברצלונה. חוץ מזה, נאדה. אפילו קבוצת כדורגל ראויה אין לה, סיימה העונה במקום 6
בליגה הספרדית השנייה, אם כי להערכתי את מכבי חיפה היא הייתה מנקנקת.
כשחלפתי על פני ברצלונה בדרכי
צפונה לבית המלון, חשתי התרגשות קלה. הינה, זו העיר שבה אלוהים משחק כדורגל וחבורה
מוכשרת של מלאכי עליון מסייעת ברגליו.
557 ק"מ היום. מחר בלי נדר אני עובר לצרפת
בדרך לרומא.
 |
| בכול חור הוא מוצג לתפארת המסורת הספרדית. די, שירדו מזה כבר |
 |
| בעוד 500 מטר אני עומד לחצות את קו האורך 0 מעלות |
 |
| זו הקשת שהעובר מתחתיה חוצה את קו גריניץ' |
נתן, לאלוהים היה שבוע קשה במולדת.
השבמחק