אף אחד לא שפך עלי דלי מים

סיום - בית הכנסת הגדול של רומא

גם לא ציפיתי. אבל מגיע לי. זה היה סולו ראוי לשמו וגם ראוי לדלי מים. ברומא הוספתי שלושה מונומנטים לאוסף שלי. בית הפרלמנט, בניין הסנט ואחרון אחרון חביב – בית הכנסת המרשים של רומא. כאן גם הרשתי לעצמי תמונת הנצחה, לראשונה במסע הזה, לא רק של ההארלי אלא גם של רוכבו.

היה יום קשה. חם זה ברור. חם מאוד. רומא עיר מורכבת שקשה לרכב בה, קשה לנווט בה, הנהגים מטורפים, רוכבי הקטנועים מטורפים אפילו יותר, סואנת בכל רחוב ובכול סמטה ומעל כולם מאפילה המכה הזו – התיירים. נחילים נחילים הם ממלאים את העיר, מקפצים מפיאצה לפיאצה, אצים רצים להספיק לראות עוד ועוד ולוקחים לעצמם בכוח, בלי להתבייש, את זכות החצייה בכול מקום שנראה להם. כן, היה קשה ובכול זאת משהושלמה המשימה נשמתי לרווחה ואמרתי לעצמי – היה כדאי. אתגרתי את עצמי והצלחתי.

מהתחנה הראשונה (בניין הפרלמנט של יוון) ועד התחנה האחרונה (בית הכנסת של יהודי רומא) גמענו, ההארלי ואני -  12,282 ק"מ. עשינו זאת ב – 27 ימים של חוויה אחת אדירה ושנינו גאים האחד בשני. עמדנו בזה בכבוד.

תם ולא נשלם

470 ק"מ היום ובלי נדר זה מה שמחכה לי:

מחר יום חמישי – רכיבה של 200 ק"מ לנמל של העיר אנקונה (Ancona), עלייה על המעבורת ב – 16:30 והפלגה בת 22.5 שעות לנמל של העיר פאטרס (Patras) ביוון.

יום שישי – רכיבה של 300 ק"מ מפאטרס עד העיר לאבריון (Lavrion).

שבת – העמסת ההארלי בנמל לאבריון על המעבורת אליוס (Alios) שתיקח אותו לחיפה. אני טס במוצ"ש מאתונה לנתב"ג.

מתכוון להוציא עוד פוסט אחד לסיכום.

בניין הפרלמנט ברומא (Montecitori Palace)

בניין הסנט ברומא (Madama Palace)

בית הכנסת הגדול של רומא

זקיף בסנט (האבזם זז לו)

אותו אחד

ועוד אחד

זקיף עם תגבורת

פיאצה נבונה

בית הכנסת הגדול של רומא (החזית שפונה לנהר)

יום רביעי 8.7.2015

נוף הררי בדרך למלון